חינוך וגבולות

עכשיו יותר מתמיד

אנחנו כאן בשבילכם

ימי הקורונה, שברו את השגרה וייצרו אצל ילדינו בלבול וחוסר וודאות, הם לא מבינים את משמעות התקופה, חופש - זה לא, שגרה - גם לא, מה זה? כמבוגרים האחראים בשטח, שמרו על סדר יום בריא והקפידו שבעתיים על שגרת שינה קבועה. העניקו להם חוסן ועוגן.

 

יחד עם אתגרי התקופה, קיבלנו גם מתנות, וביניהן, זמן לרוב עם ילדינו ושעות נוספות בבית פנימה. משאב יקר ומצע פוטנציאלי ביותר להשקעה בילדינו, בדבר החשוב לנו מכל.

 

גבולות הן מינרל בסיסי לנפש הילד המעניקים לו בטחון, רוגע וחופשיות לנוע במרחב כשהגבולות ברורים ומגינים עליו. זה תפקידנו כהורים.

ילד שמוצא את עצמו על גג ללא מעקה, יתקף בעתה, לא יזוז צעד ויילל בבכי. על גג עם מעקה, הוא יוכל להנות, להשתובב ואפילו להציץ דרך הסורגים.

גלו מחדש את הילד שלכם

אנחנו  ב Local-li, מתגברים בימים אלו את השירותים שלנו, מחדדים כלים חינוכיים רלוונטיים לתקופה ומנגישים יותר את הייעוץ והטיפול מרחוק - שהוכח כיעיל מאוד.

 

עכשיו, יותר מתמיד, חשוב לנו לעמוד לימינכם בפול פאוור ועם כל הכלים המקצועיים כדי שלא רק תעברו את התקופה בהצלחה וברוגע, אלא גם תפיקו ממנה תועלת עצומה.

 

זה הזמן להעצים, לחזק קשר בין אחים, לבנות סמכות, להציב גבולות, להתמודד ולמגר חוצפה, לגמול מחיתולים ועוד.

מי אני?

במשך מעל עשרים שנה אני מלווה מסגרות לילדים אשר בכולן יש גם ילדים עם תסמונת דאון ומכיר היטב את הקשיים היחודיים לתסמונת וכן את דרכי הטיפול המתאימות.

במשך השנים אני מרצה במוסדות שונים:אוניברסיטאות, מכללות וקורסים של משרד הרווחה ומשרד החינוך

הייתי חלק מצוות שפיתח מודל ארצי לבניית תוכניות טיפול לילדים עם צרכים מיוחדים בישראל.

פיתחתי מספר מודלים טיפוליים המותאמים לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. מודלים אלה משמשים עקרונות לבניית תוכניות טיפול פרטניות להקניית מיומנויות לימודיות ותפקודיותףהגברת מוטיבציה לתפקוד בתחומים שונים,יצירת קשר נורמטיבי והפחתת התנהגויות לא רצויות. ניתן לקרוא עלי עוד קצת כאן

הורים מספרים

נעמה

אם הייתי צריכה לתאר את בן במילה אחת, אז הוא פשוט קוסם.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהוא הגיע אלינו הביתה, אחרי תקופה ממושכת וקשה בה הילד תקשר איתנו בעיקר על ידי בכי.
אחרי עשר דקות בלבד של צפייה, הוא החל להכתיב לנו כללים. כמה שינויים קטנים, שפשוט עבדו כמו קסם!
הילד חדל לבכות והחל לתקשר איתנו בג׳סטות ובהצבעה על חפצים.
מאז בן הפך להיות בן-בית אצלינו. כל מספר חודשים אני מתייעצת איתו. יחד איתו עברנו את הגמילה ממטרנה, ויחד איתו הקנינו לילד הרגלים ושגרה בבית.
בן הציל את הבית שלנו, פשוטו כמשמעו. אותנו ועוד מאות משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים, בארץ ובחו״ל.

מ. לנדאו

כאמא לילד מיוחד, לא פעם יצא שגוננתי על בני. הייתי מוותרת לו, לא דורשת יותר מדי, ולא מתעקשת איתו כמו עם אחיו הגדול.
זה היה נראה לי טבעי, לאור העובדה שהילד מתקשה בהבנה ובלא מעט פעולות.
עד שפגשתי את בן. בהתחלה התנגדתי, הרגשתי שאני לא מסוגלת. אבל בן בדרכו הייחודית לימד אותי איך להתנהג עם בני, כיצד להציב לו גבולות, ואיך הרבה דברים שחשבתי ששניאור לא מסוגל - הוא פשוט לא רצה לעשות. 
ובזכות בן גיליתי ילד חדש לגמרי. ילד שמבין, שחוקר, שבוחן גבולות, ושרוצה שידרשו ממנו כמו מכל ילד רגיל.
וכשאני מסתכלת אחורה, אני רוצה לצעוק לכל האימהות של הילדים המיוחדים: כן, זה אפשרי! גם ילד מיוחד חייב גבולות! 

אמא

בן הכניס הכל לפרופורציות, לאמונה וביטחון גדול שאפשרי ויהיה אחרת עבור ילדי, בהנחיות פרקטיות ופשוטות שמובילות להצלחה חינוכית.

כאשר התגלו קשיי שפה אצל ילד נוסף, היה זה ברור ופשוט שהכתובת המיידית תהיה בן פרהט. וההצלחה השניה, לא איחרה לבוא.

בן פהרט, זה קשר כמו אב לבנו, זה קשר לכל החיים.

תודה על הכל לעת עתה.

                 

דברו איתנו