ימי הקורונה, שברו את השגרה וייצרו אצל ילדינו בלבול וחוסר וודאות, הם לא מבינים את משמעות התקופה, חופש - זה לא, שגרה - גם לא, מה זה? כמבוגרים האחראים בשטח, שמרו על סדר יום בריא והקפידו שבעתיים על שגרת שינה קבועה. העניקו להם חוסן ועוגן.

 

יחד עם אתגרי התקופה, קיבלנו גם מתנות, וביניהן, זמן לרוב עם ילדינו ושעות נוספות בבית פנימה. משאב יקר ומצע פוטנציאלי ביותר להשקעה בילדינו, בדבר החשוב לנו מכל.

 

גבולות הן מינרל בסיסי לנפש הילד המעניקים לו בטחון, רוגע וחופשיות לנוע במרחב כשהגבולות ברורים ומגינים עליו. זה תפקידנו כהורים.

ילד שמוצא את עצמו על גג ללא מעקה, יתקף בעתה, לא יזוז צעד ויילל בבכי. על גג עם מעקה, הוא יוכל להנות, להשתובב ואפילו להציץ דרך הסורגים.