הגענו לקניון המצב רוח מרומם, מטיילים, קונים ומבלים עד שהילד מבקש משהו שאנחנו לא קונים..ואז,מלחמת עולם! בכי, צרחות,רקיעות ברגליים השכבות על הרצפה ועוד שלל מיומנויות קוליות ומוטוריות משובחות. ואם נוסיף לזה את המבטים הננעצים בנו על ידי הסובבים שחלקם נוספים בהורה המתעלל והיתר נוספים בהורה שאינו יודע לחנך את הילד. קחו את כל המרכיבים והרי קיבלנו את ההצגה הכי טובה בעיר שמוציאה מאיתנו את הרצון לחיות. אז מה עושים? • עוד לפני שיוצאים לקניון יש להסביר לילדים מה אנחנו כן מרשים. (ממתק אחד, משחק אחד וכד׳) •חשוב לחזק את הילד מידי פעם במהלך הטיול בקניון על התנהגותו הבוגרת והמאופקת. • אם בכל זאת הופיעו ההתנהגויות הדרמטיות יש לומר לילד באופן ברור ״אם אתה לא מפסיק, אנחנו חוזרים עכשיו הביתה״ ואם ההתנהגות נמשכת אכן לחזור מיד הביתה. •יש לנהל את כל הסיטואציה ממקום נחוש ורגוע למרות המבוכה הגדולה.
והיום טיפ לגברים- כל העקרונות הנ״ל אינם עובדים על נשים שיוצאות לשופניג בקניון.
ותזכרו - בשבת לא מחנכים ילדים!
