השבוע קיימתי שיחה שאפשר להגדיר פילוסופית חבר יקר. בשלב מסוים אמר: ׳במקום שרגל אדם לא דרכה אין רוע׳ לקח לי רגע לעכל ומייד עלו כל המקומות הקסומים בהם ביקרתי בהם האדם לא נגע והתחושה המיוחדת והנעלה המלווה זאת. מכאן שלמושג ׳רוע׳ אין קיום בפני עצמו,׳רוע׳ הוא תוצר של הרבה מעשים רעים שבני האדם עושים. אם נקפיד לחנך את ילדינו להיות טובים לעולם-בנתינה,במחילה בויתור יש לנו היכולת להחליש את ׳הרע׳.
כמה פעמים אנו מכוונים את הילד לפגוע חזרה במי שפגע בו: ״הרביצו לך,תרביץ חזק יותר״ או: ״העליבו אותך,תעליב בחזרה״ ועוד ועוד.
במצבים אלה אנו מלמדים את הילד ששימוש באלימות מילולית ופיזית הוא לגיטימי (!) במקום זאת בואו נלמד אותם להתעלם, להתאפק, למחול. ובוודאי חשיבות עליונה ללמד אותם להיות טובים. מתי בפעם האחרונה תירגלם את הילד בלהיות טוב לעולם? לתת לאחר? לשמח מישהו?
זה בדיוק הזמן לקחת את האתגר ולתרגל, לתרגל, לתרגל. ילד שלומד לתת טוב יהפוך זאת לטבע שני!
לסיכום למי שזקוק לעוד חיזוק לנושא תארו לכם כמה מאושרים הייתם אילו מישהו היה מלמד את השוויגער שלכם לתת טוב לעולם?! 😂
ותזכרו-בשבת לא מחנכים ילדים!
שתפו והגיבו בשמחה
שלכם , בן פרהט